
ניוזלטר 4: מי נשאר שם מאחור?
בתוך לופ הטראומה יש שחקן מרכזי אחד שמניע את הכל: החלק הפגיע - אותו חלק שקפא ברגע הכאב ונשאר תקוע בזמן, מגיב היום למה שקרה אז. רוב הגישות הטיפוליות…
בלוג
מחשבות, כלים וסיפורים על פוקוסינג, הקשבה פנימית וחופש פנימי.

בתוך לופ הטראומה יש שחקן מרכזי אחד שמניע את הכל: החלק הפגיע - אותו חלק שקפא ברגע הכאב ונשאר תקוע בזמן, מגיב היום למה שקרה אז. רוב הגישות הטיפוליות…


יש רגעים שבהם אנחנו פשוט נמצאים - בשיחה, בעבודה, בהליכה - בלי מאמץ ובלי ניהול. המצב הזה נקרא "נהר החיים": נוכחות חיה בגוף, היכולת להיות בתוך מה שקורה…

הבעיה היא לא שאתה לא מבין את עצמך. הבעיה היא שאתה עובד על המערכת הלא נכונה. בסדרת המיילים הקרובה תלמד לזהות את "לופ הטראומה" — המבנה הפנימי שמפעיל…

אנחנו רוצים להשתנות אבל גם מאד פוחדים מהשינוי. אם לא נתאמץ להשתנות - זה יקרה מעצמו. וממילא בכל סשן של התמקדות - יש שינוי.

כדי להשתחרר ממקום תקוע - אנחנו רוצים ללמוד להיות עם החלקים בנוכחות, סקרנות ואמפטיה כי זה הפתח לשינוי.

שינוי לא קורה מהבנה - אלא רק כאשר אנחנו פוגשים את כל החוויה

אתה יודע לזהות מיד מה כואב, אבל את הטוב אתה מפספס בשנייה. ברגע שמגיעה תחושה נעימה, משהו בך כבר רץ לבעיה הבאה. כאילו מותר לך להתעכב רק על מה שקשה, לא…

פיטר לוין אמר את המשפט המופלא: בעוד הטראומה עשויה להיות גיהנום עלי אדמות, טראומה שנפתרה היא מתנת האלים, מסע הרואי, השייך לכל אחד מאיתנו. האם גם אצלך…

חיה שעברה סכנת מוות פשוט רועדת - וממשיכה הלאה. אין לה פוסט טראומה, כי הגוף שלה יודע להשתחרר. אנחנו? לימדו אותנו להחזיק, לא לבכות, לא לצרוח. וככה…

טיפול בשיחה יהיה חלקי - כי הוא לא יודע לגשת להיכן שהטראומה תקועה

הגוף אמיץ, חד וחריף ולכן כאשר אנחנו מדברים עם הגוף אנחנו מקצרים תהליכים.